איך ניתן לאכול לבבות על האש?
מכון כושרותטז אייר, תשעה05/05/2015באכילת לבבות על האש ניתן להיכשל באכילת דם, מכון כושרות מסכם עבורנו איך עושים את זה...
תגיות:אכילת דםאיסור דםעל האשכשרותשימו לב, לבקשתכם, סיכום ההלכה מבחינה מעשית בסוף המאמר הקצר של כושרות.
התורה בספר ויקרא מטילה איסור חמור על אכילת דם-
ויקרא פרק י"ז
יז,י וְאִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, וּמִן-הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, אֲשֶׁר יֹאכַל, כָּל-דָּם וְנָתַתִּי פָנַי, בַּנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת אֶת-הַדָּם, וְהִכְרַתִּי אֹתָהּ, מִקֶּרֶב עַמָּהּ. יז,יא כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר, בַּדָּם הִוא, וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל-הַמִּזְבֵּחַ, לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם: כִּי-הַדָּם הוּא, בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר. יז,יב עַל-כֵּן אָמַרְתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, כָּל-נֶפֶשׁ מִכֶּם לֹא-תֹאכַל דָּם; וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם, לֹא-יֹאכַל דָּם. יז,יג וְאִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִן-הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, אֲשֶׁר יָצוּד צֵיד חַיָּה אוֹ-עוֹף, אֲשֶׁר יֵאָכֵל--וְשָׁפַךְ, אֶת-דָּמוֹ, וְכִסָּהוּ, בֶּעָפָר. יז,יד כִּי-נֶפֶשׁ כָּל-בָּשָׂר, דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹ הוּא, וָאֹמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, דַּם כָּל-בָּשָׂר לֹא תֹאכֵלוּ: כִּי נֶפֶשׁ כָּל-בָּשָׂר דָּמוֹ הִוא, כָּל-אֹכְלָיו יִכָּרֵת.
בפסוקים הללו התורה חוזרת שוב ושוב על איסור אכילת דם. אין ספק שאף יהודי לא מעונין לאכול דם וגם לא שמענו על אנשים בעם ישראל שאוכלים דם ואם כן אז מדוע לחזור שוב ושוב על כך? אחת התשובות היא שהתורה רוצה להדגיש במאד מאד את הנושא כי כדי שניזהר במשנה זהירות. וגם על זה אפשר לשאול בתמיהה: אבל אנו נזהרים בזה, ולא שמענו על מישהו שאוכל דם.
בתמונות אפשר לראות כיצד ניתן למנוע כישלון באיסור דם חלילה, ודווקא בימי חגים וכדומה... מנהג של הרבה יהודים לעשות "על האש" בחגים. מניחים על המנגל מגוון בשרים שונים, ובניהם לבבות של עוף. בתוך הלב יש דם שהוא כנוס ואסור לאוכלו ולכן צריך להוציא את הדם לפני הצלייה. רבים וטובים "משפדים" את הלבבות בלי לפתוח אותם וכך הם חלילה אוכלים את הלב עם הדם בפנים. ולכן יש לפתוח את הלבבות ולנקות את הדם לפני הצליה.
מכיוון ששאלה זו מופיעה בשורש שוב ושוב, ורבים כל כך נכנסים לדף הזה, אני (יניב חניא), מוסיף סיכום זריז לגבי הכשרת לבבות-
1) כדי להכשיר לב לאכילה יש לקרוע אותו, הן לפני צליה והן לפני המלחה.
2) כבד חייבים לצלות על האש ולא ניתן להמליח. לב איננו כמו כבד, ניתן להמליח אותו, אולם צריך לפני ההמלחה ל"קרוע" אותו כמו שרואים בתמונות של כושרות.
3) אם צולים את הלב (ולא מבשלים או אופים), אין צורך להמליח, אלא "קורעים" (עושים חתך של ממש בסכין) ואז צולים.
4) אם מבשלים אותו, יש צורך להמליח, כמו כל בשר, אולם יש לחתוך חתך רציני ולשטוף את הדם שבפנים לפני ההמלחה.
5) הכנסת השיפוד ללב לפני הצליה איננה מספיקה לתורך החיתוך ויש לעשות חתך נוסף. אם כבר צלו בדיעבד רק עם שיפוד, יש שמכשירים את הלב לאכילה, ובכל מקרה צריך לחתוך אחרי הצליה כדי שהדם יצא, אם יש.
בתיאבון...
התורה בספר ויקרא מטילה איסור חמור על אכילת דם-
ויקרא פרק י"ז
יז,י וְאִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, וּמִן-הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, אֲשֶׁר יֹאכַל, כָּל-דָּם וְנָתַתִּי פָנַי, בַּנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת אֶת-הַדָּם, וְהִכְרַתִּי אֹתָהּ, מִקֶּרֶב עַמָּהּ. יז,יא כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר, בַּדָּם הִוא, וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל-הַמִּזְבֵּחַ, לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם: כִּי-הַדָּם הוּא, בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר. יז,יב עַל-כֵּן אָמַרְתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, כָּל-נֶפֶשׁ מִכֶּם לֹא-תֹאכַל דָּם; וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם, לֹא-יֹאכַל דָּם. יז,יג וְאִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִן-הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, אֲשֶׁר יָצוּד צֵיד חַיָּה אוֹ-עוֹף, אֲשֶׁר יֵאָכֵל--וְשָׁפַךְ, אֶת-דָּמוֹ, וְכִסָּהוּ, בֶּעָפָר. יז,יד כִּי-נֶפֶשׁ כָּל-בָּשָׂר, דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹ הוּא, וָאֹמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, דַּם כָּל-בָּשָׂר לֹא תֹאכֵלוּ: כִּי נֶפֶשׁ כָּל-בָּשָׂר דָּמוֹ הִוא, כָּל-אֹכְלָיו יִכָּרֵת.
בפסוקים הללו התורה חוזרת שוב ושוב על איסור אכילת דם. אין ספק שאף יהודי לא מעונין לאכול דם וגם לא שמענו על אנשים בעם ישראל שאוכלים דם ואם כן אז מדוע לחזור שוב ושוב על כך? אחת התשובות היא שהתורה רוצה להדגיש במאד מאד את הנושא כי כדי שניזהר במשנה זהירות. וגם על זה אפשר לשאול בתמיהה: אבל אנו נזהרים בזה, ולא שמענו על מישהו שאוכל דם.
בתמונות אפשר לראות כיצד ניתן למנוע כישלון באיסור דם חלילה, ודווקא בימי חגים וכדומה... מנהג של הרבה יהודים לעשות "על האש" בחגים. מניחים על המנגל מגוון בשרים שונים, ובניהם לבבות של עוף. בתוך הלב יש דם שהוא כנוס ואסור לאוכלו ולכן צריך להוציא את הדם לפני הצלייה. רבים וטובים "משפדים" את הלבבות בלי לפתוח אותם וכך הם חלילה אוכלים את הלב עם הדם בפנים. ולכן יש לפתוח את הלבבות ולנקות את הדם לפני הצליה.
מכיוון ששאלה זו מופיעה בשורש שוב ושוב, ורבים כל כך נכנסים לדף הזה, אני (יניב חניא), מוסיף סיכום זריז לגבי הכשרת לבבות-
1) כדי להכשיר לב לאכילה יש לקרוע אותו, הן לפני צליה והן לפני המלחה.
2) כבד חייבים לצלות על האש ולא ניתן להמליח. לב איננו כמו כבד, ניתן להמליח אותו, אולם צריך לפני ההמלחה ל"קרוע" אותו כמו שרואים בתמונות של כושרות.
3) אם צולים את הלב (ולא מבשלים או אופים), אין צורך להמליח, אלא "קורעים" (עושים חתך של ממש בסכין) ואז צולים.
4) אם מבשלים אותו, יש צורך להמליח, כמו כל בשר, אולם יש לחתוך חתך רציני ולשטוף את הדם שבפנים לפני ההמלחה.
5) הכנסת השיפוד ללב לפני הצליה איננה מספיקה לתורך החיתוך ויש לעשות חתך נוסף. אם כבר צלו בדיעבד רק עם שיפוד, יש שמכשירים את הלב לאכילה, ובכל מקרה צריך לחתוך אחרי הצליה כדי שהדם יצא, אם יש.
בתיאבון...
הוסף תגובה
עוד ממכון כושרות
עוד בנושא הלכה